כך ידעתי שהוא הולך לאבד הכרה 🐬 צָלוּל

זו היתה אמורה להיות צלילה לא קשה עבורו. אני הייתי הסייפטי.

התפקיד שלי היה לצלול לעומק 20 מטרים, ושם לפגוש אותו כשהוא עולה בחזרה. הייתי צריך להשגיח וללוות אותו בחלק האחרון והקשה של הצלילה שלו.

זו היתה צלילה חופשית במשיכת חבל (FIM). הכל התרחש כמתוכנן, הרגשנו איך הוא מגיע אל התחתית, ואיך הוא מתחיל למשוך בחבל ולעלות בחזרה.

לקחתי נשימה מלאה ויצאתי לדרך, תוך 20 שניות הייתי בעומק 20 מטר שם ראיתי אותו עולה מהצלילה.

התמקמתי מולו, הוא חייך אליי, והמשיך למשוך בחבל ולעלות.

ואז קרו כמה דברים מוזרים.

באחת המשיכות הוא פספס את החבל, זה היה נראה לי חשוד, אבל הוא המשיך למשוך ולעלות. ליתר בטחון התקרבתי אליו יותר, והסתכלתי עליו טוב.

ופתאום ראיתי את המבט שלו, העיניים שלו היו גדולות, פעורות לרווחה, כאילו משדרות מצוקה. המבט הזה הדליק אצלי כמה נוריות אזהרה. מצד שני, הוא המשיך למשוך בקצב קבוע, לא רציתי להפריע לו ולהרוס לו את הצלילה.

החלטתי שאם אני רואה תנועה מוזרה נוספת אני מתחיל להרים אותו, וזה מה שקרה. שוב היד נשלחת אל החבל בצורה רועדת, וכמעט שמפספת אותו.

זהו, אני מתחיל להרים.

חבר נוסף שהשגיח מלמעלה ראה והצטרף אלי, העלינו אותו מהר אל פני המים והתחלנו בפרוטוקול הצלה. הוא התעורר מהר והיה קצת בשוק. הוא לא זכר כלום ממה שהיה במים.

סוף דבר

זה היה עילפון מים רדודים, בו המח חווה נפילה חדה בלחץ החמצן בדרך אל פני המים. היה קשה לזהות את העילפון הזה. לאורך כל הדרך הצולל שלנו המשיך למשוך, גם בזמן שהרמנו אותו הוא ניסה להגיע אל החבל ולמשוך.

מה שעזר לי לזהות את המצוקה בזמן היה קשר העין, המבט המפחיד הזה שלו, והתנועות הלא יציבות. אם לא הייתי מולו לא הייתי יכול לזהות.

אז שמרו תמיד על קשר עין עם בן הזוג שלכם, וסמכו על החושים שלכם, אם משהו בצלילה נראה לא טוב צריך לשים אליו לב.

עלפונות לא קורים הרבה, אבל הם יכולים לקרות ותמיד צריך לקחת את האפשרות הזו בחשבון ולא לזלזל בה. גם כשזו נראית צלילה קלה.

וכן, צללו תמיד עם בן זוג שעבר קורס צלילה חופשית ויודע להשגיח ולאבטח, החיים יקרים וחשובים, שמרו עליהם.

צלילה בטוחה ומהנה,

אסף בנדל

הפוסט נשלח לחברי קבוצת הוואטסאפ שלנו, אני מזמין אותך להצטרף לקבוצה ולקבל טיפים ומידע בנושא צלילה חופשית – לקבוצה השקטה או לקבוצה הפתוחה לדיונים.