דקומפרסיה בצלילה חופשית 🐬 צָלוּל

שלום חברים,

הרבה שאלו אותי, בעקבות הסרטון האחרון, האם יש גם סיכון של דקומפרסיה בצלילה חופשית? ואיך אפשר להימנע מדקומפרסיה בצלילה חופשית?

מהי דקומפרסיה?

האוויר שאנו נושמים מורכב מ-78% חנקן, 21% חמצן, 0.03% פחמן דו חמצני, ופחות מ-1% נוסף של גזים נוספים.

במהלך הנשימה החנקן נכנס לריאות שלנו ויוצא, ואין לו שימוש מיוחד, הגוף משתמש רק בחמצן שבאוויר.

כאשר אנו צוללים לעומק, הלחץ הסביבתי מתגבר (חוק בויל), וגורם לחנקן להספג בדם וברקמות.

ככל שנצלול יותר עמוק וליותר זמן נצבור יותר ויותר חנקן שייספג בגוף שלנו.

אם נישאר בעומק זמן רב מדי, או אם נצבור הרבה חנקן ונעלה מהר מידי, המסיסות של החנקן תשתנה (חוק הנרי).

זה אומר שהחנקן יפסיק להיות מומס בגוף, ובועות קטנות של חנקן יתחילו להשתחרר בדם וברקמות.

הגוף שלנו יהיה כמו בקבוק סודה לאחר שפתחו את הפקק, והבועות משתחררות וממלאות אותו.

זוהי מחלת הדקומפרסיה, מחלה של צוללים.

במקרה הקל היא תגרום לגירודים וכאבים בשרירים, ולעור משוייש.

במקרה החמור אחת הבועות יכולה לחסום כלי דם וזה יכול לגרום למוות.

הטיפול בדקומפרסיה מתבצע בבית החולים בתא לחץ, שם מאזנים את הלחץ הסביבתי של הצולל.

האם יש דקומפרסיה בצלילה חופשית?

בצלילת מיכלים הדקומפרסיה יותר נפוצה, ולכן צוללי מיכלים צריכים לתכנן את הצלילה עם טבלאות ️שמראות להם כמה זמן הם יכולים להישאר ובאיזה עומק. אסור להם לעלות מהר אל פני הים , והם צריכים לבצע גם חניית בטיחות לפני העליה אל פני המים.

אבל בצלילה חופשית זמני הצלילה קטנים יותר, אלו צלילות של דקות בודדות. בצלילה חופשית אנחנו צוברים מעט חנקן, והדקמופרסיה פחות מצויה.

ולכן בצלילה חופשית אין צורך לחשב את חוב החנקן עם טבלאות, ומותר לעלות מהר אל פני הים . אבל יש מקרים בהם גם בצלילה חופשית תהיה דקומפרסיה.

מתי יכולה להתרחש דקומפרסיה בצלילה חופשית?

בצלילות עמוקות – ככל שהצלילה עמוקה יותר, השילוב של העומק הרב ושל זמן הצלילה יגרום ליותר חנקן להיספג ברקמות. ולכן אחרי צלילות עמוקות, בתחרויות למשל, יורדים הצוללים לעמדת דקומפרסיה בעומק של כמה מטרים ושוהים שם כדי להתאזן. ⚖️

כאשר לא עושים הפסקה בין הצלילות – בכל צלילה, גם קצרה ורדודה, נספג מעט חנקן בגוף. צולל שלא יחכה מספיק זמן בין הצלילות יצבור עוד ועוד חנקן, עד שהוא ילקה בדקומפרסיה.

זמן המנוחה בין הצלילות תלוי בעומק ובזמן הצלילה, וגם בסוג הצלילה. את כללי המנוחה בין הצלילות לומדים בקורס צלילה חופשית בסיסי.

בצלילה חופשית הצמודה לצלילת מיכלים – השילוב של חוב החנקן הגבוה שייצבר בצלילת המיכלים, ביחד עם חוב החנקן ושינויי הלחץ המהירים שבצלילה החופשית, שילוב כזה יכול להוביל לדקומפרסיה. ולכן יש להמתין 12 שעות בין צלילת מיכלים לצלילה חופשית.

דחיסת אוויר – זוהי טכניקה מתקדמת שמבצעים צוללים חופשיים, כדי להכניס יותר אוויר לריאות. טכניקה כזו גורמת לקרעים קטנים ברקמות שיגבירו את כמות החנקן שייספג בגוף.

יש עוד גורמים שמגדילים את הסיכון לדקומפרסיה בצלילה חופשית, התייבשות, מאמץ, אלכוהול וווסת אצל נשים.