סגנונות צלילה חופשית 🐬 צָלוּל

ישנם סגנונות שונים לצלילה בעצירת נשימה, לכל אחד מהסגנונות ייחודיות משלו, שיאים משלו, ולכל צולל חופשי יש סגנונות המועדפים עליו יותר.

סגנונות ים

CWT – משקולות קבועות (Constant Weight)

זהו הסגנון הנפוץ ביותר – צלילה לעומק, כאשר הצולל נושא עימו משקולות למטרת איזון. החבל משמש כמראה כיוון בצלילה, וניתן להיעזר בו פעם אחת בסיום ההעמקה על מנת להסתובב ולעלות. בעבר, בתחרויות היה ניתן להיעזר בזוג סנפירים (Bi-fins) או בחד סנפיר (Monofin), אבל כיום השיאים בסגנון זה נקבעים רק על ידי שימוש בחד סנפיר.

CWTB – כאשר הצולל משתמש בזוג סנפירים, Constant Weight Bi-fins, והיום נחשב סגנון זה כסגנון העומד בפני עצמו.

ההעמקה והעליה בסגנון זה הן מהירות, והקשיים העיקריים איתם מתמודד הצולל הם השוואת הלחצים בעומק, עצירת הנשימה והמאמץ וחומצת החלב בעיקר בשרירי הרגליים בסיום צלילה ארוכה.

סגנון זה נלמד בקורס שלב א’.

משקולות קבועות – אלכסיי מולצ’נוב צולל לעומק 130 מ’:

FIM – משיכת חבל (Free Immersion)

צלילה לעומק באמצעות משיכת חבל. הצולל נעזר במשיכת החבל כדי להעמיק וכדי לעלות בחזרה על פני המים. גם כאן הצולל יכול לשאת משקולות למטרות איזון אך אינו נעזר בסנפירים.

צלילה בסגנון זה מתאפיינת באיטיות וברגיעה, הקשיים בצלילה הם השוואת הלחצים בעומק, עצירת הנשימה והמאמץ וחומצת החלב בעיקר בשרירי הידיים בסיום צלילה ארוכה.

גם סגנון זה נלמד בקורס שלב א’.

אלכסיי מולצ’נוב צולל לעומק 125 מ’ במשיכת חבל:

CNF – משקולות קבועות ללא סנפירים (Constant weight apnea without fins)

נקרא גם Unassisted, צלילה לעומק ללא ציוד המסייע בהעמקה או בעלייה, כגון חבל או סנפירים. גם כאן יכול הצולל לשאת משקולות למטרות איזון.

צלילה זו קשה יותר, ולכן היא בדרך כלל פחות עמוקה, מאידך, היא מתאפיינת בתחושה מיוחדת של תנועה חופשית וטבעית. הקשיים בצלילה זו הם השוואת הלחצים בעומק, עצירת הנשימה והמאמץ וחומצת החלב, בעיקר בשרירי הידיים והרגליים, בסיום צלילה ארוכה.

סגנון זה נלמד בקורס שלב ג’.

ויליאם טרובריג’ צולל לעומק 102 מ’ ללא סנפירים:

VWT – משקולות משתנות (Variable Weight)

צלילה לעומק באמצעות משקולת, השוקלת עד שליש ממשקל גופו של הצולל, והמסייעת בהעמקה, בסוף ההעמקה משחרר הצולל את המשקולת ועולה אל פני המים באמצעות סנפירים או במשיכת חבל.

בצלילה זו ההעמקה מהירה מאוד ואינה דורשת מאמץ פיזי, ולכן ניתן להגיע באמצעותה לעומק רב יותר. הקשיים בצלילה זו הם השוואת הלחצים תוך כדי העמקה מהירה, עצירת הנשימה והמאמץ וחומצת החלב בסיום צלילה ארוכה.

גם סגנון זה נלמד בקורס שלב ג’.

משקולות משתנות – ויליאם וינרם צולל לעומק 145 מ’:

NLT – ללא גבולות (No Limits)

צלילה לעומק באמצעות משקולת ללא הגבלת משקל ועליה באמצעות מצוף מלא אויר, בסגנון זה ניתן להגיע לעומק רב ביותר והוא גם נחשב למסוכן מאוד, ורק צוללים מעטים ומיומנים מאוד צוללים בסגנון זה.

הקשיים בצלילה זו הם השוואת הלחצים מהירה והתמודדות עם העומק הרב, עצירת הנשימה ונרקוזה (שכרון מעמקים).

ללא גבולות – אנדראה זוקרי צולל לעומק 175 מ’:

סגנונות בריכה

STA – עצירת נשימה סטטית (Static Apnea)

הצולל עוצר את נשימתו לזמן מיריבי כשפניו במים וגופו במנוחה. בסגנון זה הגוף רפוי ללא מאמץ, וצריכת החמצן פחותה, דבר המאריך את זמן עצירת הנשימה באופן משמעותי.

הקושי בצלילה זו הוא בעיקר מנטאלי, בהתמודדות עם הצורך לנשום וגירויי הנשימה.

בסגנון זה קיים ענף נוסף של עצירת נשימה סטטית לאחר שאיפת 100% חמצן, מה שמכפיל את זמן עצירת הנשימה.

סגנון זה נלמד בקורס שלב א’.

אלאיקס סגורה עוצר את נשימתו למשך 24:03 דקות, לאחר שאיפת חמצן:

DYN – עצירת נשימה דינמית (Dynamic Apnea)

צלילה זו אינה לעומק אלא למרחק המירבי בעצירת נשימה, באמצעות סנפירים או מונופין. בצלילה זו הקושי הוא פיזי ומנטאלי, הצולל מתמודד עם הקושי שבעצירת נשימה תוך כדי מאמץ קבוע, עם חומצת חלב בשרירי הרגליים וגירויי נשימה.

זהו אימון טוב המשפיע גם על היכולת לצלול לעומק.

הסימון DYN מציין עצירת נשימה דינאמית באמצעות חד סנפיר (מונופין), והסימון DYNB לעצירת נשימה דינאמית באמצעות זוג סנפירים.

גם סגנון זה נלמד בקורס שלב א’.

גריגוס פנגיאוטקיס צולל למרחק 300 מ’ בעזרת מונופין:

DNF – עצירת נשימה דינאמית ללא סנפירים (Dynamic apnea without fins)

גם כאן הצלילה למרחק מירבי אך ללא סנפירים. בצלילה זו המאמץ רב יותר ולכן המרחקים קצרים יותר מאשר בצלילה עם סנפירים.